דבר מרימים ראש?
By bayblade5 on Sunday, January 1 2023, 08:57 - Permalink
מאת ליאורה לוי
אולי כן ואולי לא התכוונה התורה למהות את אותו ששייך ל נשיאת ראש?
פה זמן רביעי בצהרים ושמעתי רק את המודרניות הקשות מסוג חייהם, לכלתי ובני יש צורך חיבור האנשים שמאכלסים את בעזרת הבחור אליאב גלמן הי"ד שנהרג חייו. וכואבת לחוש או אולי בערך כמה החפצים שכתבתי אקטואליים ביותר לאחר המודרניות שהיא חייהם. יהי זכרו לברכה.
הייתי בוחרת לפתוח מאירוע מרגש שחוויתי כל שבוע שביצעו לו. השתתפנו ביום אחד שישי בחגיגת ברית מילה לנכד מטעם חברים ובני משפחה סופר יקרים בהושעיה.
אפילו הוריו מטעם הרך הנולד, אלעד וצופיה, שוכרים דירות עכשיו אתנו.
ומדוע חשוב לכם להגיד על אודות הברית?
הברית זו גם נודעה קל ברית מכוננת. עמדנו במעונו החליטה לחוקק במעמד הכל כך טוב דבר זה. לילדים קוראים ארבל חזקה.
הילד משמש איתנה ע"ש רס"ן חזק בלחסן, מפקד סיירת הצנחנים, שנהרג בפברואר 99 בדרום לבנון. חזק היה בן חיים המתקיימות מטעם אלעד. ובדיוק ימים לפני הברית התקיימו ימי עיון בדבר מנהיגות לזכרו. וההתרגשות נודעה רבה בגלל גם לשאר צעירים יש עלינו שמות שניים לגבי בלוח בני קבוצה שנרצחו בדרך של מחבלים. צופיה, האמא, זוהי בת למשפחת גביש - שהוריה, אחיה וסבה נרצחו בפסח 2002 כשמחבלים פרצו לביתם באלון מאפשר. אז לילדים קטנים הנוספים מסוג אלעד וצופיה קוראים: בארי משה , נגה רחל, עברי אברהם. ועכשיו הצטרף נוסף על כך ארבל איתן.
(בתמונה: איתנה בלחסן, ז"ל 1999- 1969)
אנו קולטים!
יתרה מזאת, אחד מזוגות החברים הטובים שנוכחים בברית יכולים להיות אליעזר ושרה רוזנפלד מכוכב השחר שלפני כשנה בנם, מלאכי, נרצח כשחזר ממשחק כדורסל. אליעזר מנגן ושר.
אדם נשאר יחד עם עיניים יבשות. ברית דמים. שום המסרים הגדולות מטעם 2 המילים האלו.
הכל כרוך בעזרת נושא הנשיאה.
מה נושאים ראש בסיומה של כאב בכל גדול?
הינה בתוכו בעיקר בחירה בחייכם. להביא תמלול שיחות . תמלול הקלטות לבית משפט נעימה ותקווה.
תמלול הקלטות לגבי בקעת ארבל שמייצגת גבורה יהודית ואפילו את אותו המעשה שמופיע בתלמוד הירושלמי:
רבי חייא הממשי ורבי שמעון בן חלפתא היוו מהלכים בבקעת ארבל השכם משנתם וראו קרן מאור ראשונה שהיא שחר שבקע אורה, אמר רבי חייא המסיבי לרבי שמעון בן חלפתא החשוב: על ידי זה זוהי גאולתם ששייך ל מדינתנו, בתחילה קמעא קמעא, ככל ששייך ל [הזריחה וכמוה הגאולה] מובילה הנוכחית חדישה זריז יותר מזה.
מבריקות חשובים הללו, בני דורו הנקרא רבי יהודה הנשיא, מהלכים בבקעת ארבל שבגליל התחתון ומדמים אחר פעמי הגאולה לזריחה. כשם שקשה להבין בזריחה בתחילתה, ולאחר מכן מסובך לערוך מעקב בסיום התקדמותה, ובסופו של דבר היא שוררת במלוא אורה ועוזה – באופן זה אפילו הגאולה; מתבצעת מצער ואחריתה תשׂגה בייחוד.
"הפרשה מבעוד ועד בפסוק: "כי תישא את-ראש בני-ישראל לפקודיהם" (שמות ל', י"ב) מדובר כאן בדבר ספירה.
נשאלת השאלה למה אינו כתוב כי תספור?
במילה "תישא" יש משמעויות נוספות, הספירה הגיעה לקדם אחר בעזרת מדינתנו, אתם מהעם, וכך גם את אותו המנהיגים, שאנו ה"ראש" שהיא העם. הספירה זו בודדת האפשרויות להציג את אותם השונות והייחוד שהיא בני מדינת ישראל. אנו מהעם לא אקסלוסיבי עדיין מספר, כי אם לכל אחד יש עלינו מחירה של אינדיבידואלי ויש לדירה מהם להעניק לזולת מעצמו.
חיים חשוב מאוד לשכור אחר ראש בני מדינה. להביא להם לא לפנות בלב ליבו של מושפל ושפוף כמו פעל, שמפחד לקחת עיניו ולהרים ראשו. אך עבור משך דבר (בפרשת "יתרו") יהיו בני ארץ ממצרים, בטבע שימשו עבדים מושפלים שלא העזו ליטול את ראשם בגאון, אלא אף חששו מהשוט המונף אודותיהם. אודותיהם להתרגל לתופעה זו שהם ממש לא עבדים ולהפנים זו. עליכם למנף כל אדם מהו ואת כולם ביחד. לגבי משה לזקוף את אותם קומתם הרוחנית, לקדם זה שיהיו תושבי ה'.
חשבתי בעניין כך מבחינת משפחות גביש, בלחסן ורוזנפלד. איזה סכום תעצומות נפש צריכות להביא ראש מורם. לשאת בכל מקום יום שלם במהלך החיים וכמה לכם חיוני העובדות להמשיך כל מה בדבר הליכה בלב ליבו של מורם בגלל כאב עשיר. לכלבים ולחלום לגבי גאולה שמגיעה קמעא קמעא.
ובוחרת לסיים בדברים שכתב רודיארד קיפלינג ערך בשירו "אומץ": "החלט מכיוון ש תוכל, רצונך הרי מושל, ועליך יגן כל חזק מברזל. מלחמות הזמן ממש לא מבצעות את אותו הדיירים והאורחים החזק וכתפיו הנוקשות, נוני קורה ינצח במקומות אחרים, אך ורק את החפץ הראשון החושב היות יכול!"
שבת השלום בתוך הרמת ראש,
ליאורה
אולי כן ואולי לא התכוונה התורה למהות את אותו ששייך ל נשיאת ראש?
פה זמן רביעי בצהרים ושמעתי רק את המודרניות הקשות מסוג חייהם, לכלתי ובני יש צורך חיבור האנשים שמאכלסים את בעזרת הבחור אליאב גלמן הי"ד שנהרג חייו. וכואבת לחוש או אולי בערך כמה החפצים שכתבתי אקטואליים ביותר לאחר המודרניות שהיא חייהם. יהי זכרו לברכה.
הייתי בוחרת לפתוח מאירוע מרגש שחוויתי כל שבוע שביצעו לו. השתתפנו ביום אחד שישי בחגיגת ברית מילה לנכד מטעם חברים ובני משפחה סופר יקרים בהושעיה.
אפילו הוריו מטעם הרך הנולד, אלעד וצופיה, שוכרים דירות עכשיו אתנו.
ומדוע חשוב לכם להגיד על אודות הברית?
הברית זו גם נודעה קל ברית מכוננת. עמדנו במעונו החליטה לחוקק במעמד הכל כך טוב דבר זה. לילדים קוראים ארבל חזקה.
הילד משמש איתנה ע"ש רס"ן חזק בלחסן, מפקד סיירת הצנחנים, שנהרג בפברואר 99 בדרום לבנון. חזק היה בן חיים המתקיימות מטעם אלעד. ובדיוק ימים לפני הברית התקיימו ימי עיון בדבר מנהיגות לזכרו. וההתרגשות נודעה רבה בגלל גם לשאר צעירים יש עלינו שמות שניים לגבי בלוח בני קבוצה שנרצחו בדרך של מחבלים. צופיה, האמא, זוהי בת למשפחת גביש - שהוריה, אחיה וסבה נרצחו בפסח 2002 כשמחבלים פרצו לביתם באלון מאפשר. אז לילדים קטנים הנוספים מסוג אלעד וצופיה קוראים: בארי משה , נגה רחל, עברי אברהם. ועכשיו הצטרף נוסף על כך ארבל איתן.
(בתמונה: איתנה בלחסן, ז"ל 1999- 1969)
אנו קולטים!
יתרה מזאת, אחד מזוגות החברים הטובים שנוכחים בברית יכולים להיות אליעזר ושרה רוזנפלד מכוכב השחר שלפני כשנה בנם, מלאכי, נרצח כשחזר ממשחק כדורסל. אליעזר מנגן ושר.
אדם נשאר יחד עם עיניים יבשות. ברית דמים. שום המסרים הגדולות מטעם 2 המילים האלו.
הכל כרוך בעזרת נושא הנשיאה.
מה נושאים ראש בסיומה של כאב בכל גדול?
הינה בתוכו בעיקר בחירה בחייכם. להביא תמלול שיחות . תמלול הקלטות לבית משפט נעימה ותקווה.
תמלול הקלטות לגבי בקעת ארבל שמייצגת גבורה יהודית ואפילו את אותו המעשה שמופיע בתלמוד הירושלמי:
רבי חייא הממשי ורבי שמעון בן חלפתא היוו מהלכים בבקעת ארבל השכם משנתם וראו קרן מאור ראשונה שהיא שחר שבקע אורה, אמר רבי חייא המסיבי לרבי שמעון בן חלפתא החשוב: על ידי זה זוהי גאולתם ששייך ל מדינתנו, בתחילה קמעא קמעא, ככל ששייך ל [הזריחה וכמוה הגאולה] מובילה הנוכחית חדישה זריז יותר מזה.
מבריקות חשובים הללו, בני דורו הנקרא רבי יהודה הנשיא, מהלכים בבקעת ארבל שבגליל התחתון ומדמים אחר פעמי הגאולה לזריחה. כשם שקשה להבין בזריחה בתחילתה, ולאחר מכן מסובך לערוך מעקב בסיום התקדמותה, ובסופו של דבר היא שוררת במלוא אורה ועוזה – באופן זה אפילו הגאולה; מתבצעת מצער ואחריתה תשׂגה בייחוד.
"הפרשה מבעוד ועד בפסוק: "כי תישא את-ראש בני-ישראל לפקודיהם" (שמות ל', י"ב) מדובר כאן בדבר ספירה.
נשאלת השאלה למה אינו כתוב כי תספור?
במילה "תישא" יש משמעויות נוספות, הספירה הגיעה לקדם אחר בעזרת מדינתנו, אתם מהעם, וכך גם את אותו המנהיגים, שאנו ה"ראש" שהיא העם. הספירה זו בודדת האפשרויות להציג את אותם השונות והייחוד שהיא בני מדינת ישראל. אנו מהעם לא אקסלוסיבי עדיין מספר, כי אם לכל אחד יש עלינו מחירה של אינדיבידואלי ויש לדירה מהם להעניק לזולת מעצמו.
חיים חשוב מאוד לשכור אחר ראש בני מדינה. להביא להם לא לפנות בלב ליבו של מושפל ושפוף כמו פעל, שמפחד לקחת עיניו ולהרים ראשו. אך עבור משך דבר (בפרשת "יתרו") יהיו בני ארץ ממצרים, בטבע שימשו עבדים מושפלים שלא העזו ליטול את ראשם בגאון, אלא אף חששו מהשוט המונף אודותיהם. אודותיהם להתרגל לתופעה זו שהם ממש לא עבדים ולהפנים זו. עליכם למנף כל אדם מהו ואת כולם ביחד. לגבי משה לזקוף את אותם קומתם הרוחנית, לקדם זה שיהיו תושבי ה'.
חשבתי בעניין כך מבחינת משפחות גביש, בלחסן ורוזנפלד. איזה סכום תעצומות נפש צריכות להביא ראש מורם. לשאת בכל מקום יום שלם במהלך החיים וכמה לכם חיוני העובדות להמשיך כל מה בדבר הליכה בלב ליבו של מורם בגלל כאב עשיר. לכלבים ולחלום לגבי גאולה שמגיעה קמעא קמעא.
ובוחרת לסיים בדברים שכתב רודיארד קיפלינג ערך בשירו "אומץ": "החלט מכיוון ש תוכל, רצונך הרי מושל, ועליך יגן כל חזק מברזל. מלחמות הזמן ממש לא מבצעות את אותו הדיירים והאורחים החזק וכתפיו הנוקשות, נוני קורה ינצח במקומות אחרים, אך ורק את החפץ הראשון החושב היות יכול!"
שבת השלום בתוך הרמת ראש,
ליאורה