שמירה עקבית על פרופורציות תעניק לעסק "ליהנות" מהטרדות הקטנות מטעם חיי האדם.
By bayblade5 on Sunday, January 1 2023, 22:37 - Permalink
הייתי שוכבת בלב ליבו של חיי האדם בעזרת גרון מגרד שמאיים לכאוב מסודרת, ובתוך תוכי מקטרת - הייתי מתלוננת על הבן שלי ששוב הפסיד את אותם ההסעה ביתי מעצב השיער, ובגללו אני מוכרחה לצאת מהדירה מוקדמת ולמצוא את הפעילות ברכב; הייתי מתלוננת לגבי החלב שקניתי ביום חמישי בעת האחרונה ש"יש להם לבדוק בכל חמוץ, אמא, הרי אתם הורסים את אותן קעריות הקורנפלקס שנותר לנו, מצויינת אמא?"; אני בהחלט מתלוננת בדבר הגרב האדום שדימם על גבי החולצה הלבנה; ויותר מכל, אני בהחלט מתלוננת לגבי הילד שהבטיח שהינו מעריץ את כל הז'קט, הוריד את אותו התווית, לבש אודותיו במשך שתים עשרה וחצי זמנים תמימות, ופתאום החליט שהינו שונא את המקום.
נעים להתכרבל על הספה, ולהניח לעצמי לשקוע ב'מצב קיטוּר'. הינו נחמד ודבר זה הוא מקווה, כיווני שגיליתי את אותו האבן בסיס לשמירה על גבי שפיות – להמצא קוּטרים בכיף.
קורה עלינו תוספים שמאכזבים אותנו, ממטרד יותר קל (להפסיד את כל האוטובוס) ידי כואב (לאבד את אותה הצמיד האהוב עליך ביותר) ועד לפוצע אחר הלב (תאונת דרכים). עובד נמכר בשם עבורינו קשה בשיתוף הינו שרע עבורינו מפני מטרדים כאילו לא חשובים, כשאני יודעת שכל כך הרבה אנחנו מסוגלים לשים מאסונות cpugk, ובכל זאת שלא ניווכח עבורינו מקצועי להתעלם מגלי הכאב שמביאים המטופלות או המטופלים המטרדים הרגילים. כשהעוגיות שאפיתי נשרפו, ידעתי שזה איננו בית מגורים מציאותי - נוני נקרא בכל זאת נעשה מתסכל. בסיום הכל, נוסף על כך צער קטן זה צער.
פתרתי את אותן הקטע הוא שלי באופן זה שאני בהכרח סוקרת במבט לאחור אירועים לא מעטים ומאכזבים בחיי, וממיינת זו לקטגוריות מקובלות וקטגוריות משנה. למעשה, אני בהחלט מדרגת את זה. אני בהחלט מרשה לעצמי להתענג לצורך עבודת 5 שניות תמימות אודות הצער שחשתי בגלל שהילד שלי איבד את אותה המעיל מתוכם... שוב. ומעניקה לעצמי חמש רגעים המתקיימות מטעם חגיגת התייפחות, כשהלחץ גובר עליי מכיוון אילו-שהן מחקרים שנעשו בתחום רפואיות שאחד מקרוביי מעתיק את מקום מגוריו.
לבכות ולדפוק שיש להן הידיים אודות השולחן או למעוך את אותה הטישו – הינו מאפשר סביבה משובחת. בדרך זו נוסף על כך להרביץ לכרית ולרקוע ברגליים, במסתרי חלל השינה הפרטי שלי. אך לאחר שחמש עד חמש הדקות נגמרות, אני ממשיכה הלאה. זה בסדר. תמלול שיחות מציעה ללחץ ולצער לגשת לדרכם, ומוסיפה בשיתוף החיים. בגלל שיש עבורנו סדרי עדיפויות, הצער על אודות עוגיות שנשרפו לא מתקרב לכך שהיא המון זוגות שאני מכירה שסובלים מחוסר פוריות.
גיליתי שכל עוד אני מרשה לעצמי את כל רגעי החסד הקצרים השייך התבכיינות וקיטורים, אני יש בידי להוסיף הלאה, בגלל הכרת תודה בעניין הברכות שמסתתרות מאחורי המכות והמטרדים צאצאים אלו. תמלול שיחות הרכב שלי התקלקלה... וואו, יש עבורינו רכב ומספיק תשלום בכדי לשלם מכיסו לביטוח ולמלא בתוכה בדלק. הקטנים שלי רבים ושונים אלו עלול לנשוף הכי עמיד באף ממנו... תודה לא-ל שנחוץ לכם צאצאים. הגג של הבניין דולף... ברוך השם שקיימת לנו גג הצלחת לראש.
אותם השביל שלי לשמור אודות מיקוד לתמיד. בעצם כשאני מדוכדכת, הייתי תמיד מדוכדכת בכיף, כשאני יודעת שעמוק בחלל, מתחת לגלי הכאב, אני שמחה למה שקיימים לי.
אזי הבה ממחיר השוק הויכוחים, ההסעות שפוספסו, המי-לכל-הרוחות-שם-את-הטטריס-שלו-במדיח-הכלים, ה"אמא, מברשת השיניים של העסק שלכם נפלה לכולם אתמול לאסלה, אך לתוך תדאגי, הוצאתי שבה ושטפתי במדינה טוב", השמים הקודרים, הברכיים השרוטות - אני בהחלט מוכנה! אפילו לעוגיות שרופות מזמן לזמן חיוני טעם מושלמת.
נעים להתכרבל על הספה, ולהניח לעצמי לשקוע ב'מצב קיטוּר'. הינו נחמד ודבר זה הוא מקווה, כיווני שגיליתי את אותו האבן בסיס לשמירה על גבי שפיות – להמצא קוּטרים בכיף.
קורה עלינו תוספים שמאכזבים אותנו, ממטרד יותר קל (להפסיד את כל האוטובוס) ידי כואב (לאבד את אותה הצמיד האהוב עליך ביותר) ועד לפוצע אחר הלב (תאונת דרכים). עובד נמכר בשם עבורינו קשה בשיתוף הינו שרע עבורינו מפני מטרדים כאילו לא חשובים, כשאני יודעת שכל כך הרבה אנחנו מסוגלים לשים מאסונות cpugk, ובכל זאת שלא ניווכח עבורינו מקצועי להתעלם מגלי הכאב שמביאים המטופלות או המטופלים המטרדים הרגילים. כשהעוגיות שאפיתי נשרפו, ידעתי שזה איננו בית מגורים מציאותי - נוני נקרא בכל זאת נעשה מתסכל. בסיום הכל, נוסף על כך צער קטן זה צער.
פתרתי את אותן הקטע הוא שלי באופן זה שאני בהכרח סוקרת במבט לאחור אירועים לא מעטים ומאכזבים בחיי, וממיינת זו לקטגוריות מקובלות וקטגוריות משנה. למעשה, אני בהחלט מדרגת את זה. אני בהחלט מרשה לעצמי להתענג לצורך עבודת 5 שניות תמימות אודות הצער שחשתי בגלל שהילד שלי איבד את אותה המעיל מתוכם... שוב. ומעניקה לעצמי חמש רגעים המתקיימות מטעם חגיגת התייפחות, כשהלחץ גובר עליי מכיוון אילו-שהן מחקרים שנעשו בתחום רפואיות שאחד מקרוביי מעתיק את מקום מגוריו.
לבכות ולדפוק שיש להן הידיים אודות השולחן או למעוך את אותה הטישו – הינו מאפשר סביבה משובחת. בדרך זו נוסף על כך להרביץ לכרית ולרקוע ברגליים, במסתרי חלל השינה הפרטי שלי. אך לאחר שחמש עד חמש הדקות נגמרות, אני ממשיכה הלאה. זה בסדר. תמלול שיחות מציעה ללחץ ולצער לגשת לדרכם, ומוסיפה בשיתוף החיים. בגלל שיש עבורנו סדרי עדיפויות, הצער על אודות עוגיות שנשרפו לא מתקרב לכך שהיא המון זוגות שאני מכירה שסובלים מחוסר פוריות.
גיליתי שכל עוד אני מרשה לעצמי את כל רגעי החסד הקצרים השייך התבכיינות וקיטורים, אני יש בידי להוסיף הלאה, בגלל הכרת תודה בעניין הברכות שמסתתרות מאחורי המכות והמטרדים צאצאים אלו. תמלול שיחות הרכב שלי התקלקלה... וואו, יש עבורינו רכב ומספיק תשלום בכדי לשלם מכיסו לביטוח ולמלא בתוכה בדלק. הקטנים שלי רבים ושונים אלו עלול לנשוף הכי עמיד באף ממנו... תודה לא-ל שנחוץ לכם צאצאים. הגג של הבניין דולף... ברוך השם שקיימת לנו גג הצלחת לראש.
אותם השביל שלי לשמור אודות מיקוד לתמיד. בעצם כשאני מדוכדכת, הייתי תמיד מדוכדכת בכיף, כשאני יודעת שעמוק בחלל, מתחת לגלי הכאב, אני שמחה למה שקיימים לי.
אזי הבה ממחיר השוק הויכוחים, ההסעות שפוספסו, המי-לכל-הרוחות-שם-את-הטטריס-שלו-במדיח-הכלים, ה"אמא, מברשת השיניים של העסק שלכם נפלה לכולם אתמול לאסלה, אך לתוך תדאגי, הוצאתי שבה ושטפתי במדינה טוב", השמים הקודרים, הברכיים השרוטות - אני בהחלט מוכנה! אפילו לעוגיות שרופות מזמן לזמן חיוני טעם מושלמת.